נראה כי חלף עידן ועידנים מהקיץ הסוער ההוא, אך עדיין לא חלפו חמש שנים מהפרשיה שהעסיקה את המדינה עם "סיפור היריקה" מבית שמש. העימות על מבנה בית ספר לבנות בשכונה חרדית, שילהב את הרוחות בעיר המעורבת, וחרג הרבה מגבולותיה, כשכלי התקשורת הציפו את סיפורו של בית הספר שעליו ניטשה המריבה בבית שמש, והציבו אותו כמראה ליחסי החרדים-חילונים בבית שמש בפרט ובארץ ככלל.

גיבורת הסערה הייתה הדסה מרגוליס, שבתה נעמי בת ה-8 הייתה תלמידה בבית הספר האמור, והותקפה ע"י קיצונים ביריקות וקללות. שנה לאחר התפוצצות הפרשה, עזבה משפחת מרגוליס את בית שמש, ועברה ליישוב "גינות השומרון".

אך מסתבר כי גם במקום מגוריה החדש, הדסה מרגוליס לא יודעת מנוחה, כשהפעם, חיצי מאבקה מופנים כלפי המגזר אליו היא משתייכת – מוסדות החינוך הציוני דתי. מרגוליס פנתה למנכ"ל נאמני תורה ועבודה בדרישה לפתוח ביישוב בית ספר מעורב.

בראיון שנתנה ל-nrg אמרה מרגוליס כי "כל בתי הספר הממ"ד בשומרון מפרידים בין בנים לבנות, ואני יודעת ורואה שחוץ ממני יש ביקוש לחינוך דתי מעורב בשביל הילדים שלנו. אני חושבת שזו צורה בריאה יותר לחיות בה – בנים ובנות ביחד".

גם את "גינות שומרון" חשבה משפחת מרגוליס לעזוב, כך סיפרה בראיון: "אנחנו גרים ביישוב מעורב, דתיים וחילונים ויש ביקוש לבית ספר כזה. כמעט עברנו דירה שוב בקיץ האחרון בחיפוש אחר בית ספר מעורב אך לבסוף החלטנו להישאר כי אנחנו אוהבים את היישוב ורוצים לשנות כאן. אני רוצה לשלוח את הילדה שלי לבית ספר דתי שבו לא ימדדו לה את אורך השרוול אלא יתמקדו במידות ובהתנהגות ולא בלבוש".

בעוד בכלי התקשורת הכלליים יראו במאבק החדש המשך מאבק לגיטימי למען חינוך ילדים לפי השקפת עולמה, וימצאו בה לוחמת צדק אמיצה, גורמים חרדים בבית שמש אומרים הערב ל'קול חי' כי "סופו מוכיח על תחילתו", ולדבריהם, התחושה שליוותה אותם בתקופת המאבק כי מדובר בפרובוקציה תקשורתית, מקבל בפירסום הנוכחי חיזוק ומשנה תוקף.